האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

תקציר
‏מחקר זה בוחן את המשמעות אותה מייחסים פורשים בפרישה מוקדמת לחוויית הפרישה . הספרות המחקרית עוסקת בפנים שונים ומגוונים של הפרישה המוקדמת. יחד עם זאת, מחקר זה תינו חקר מקרה ספציפי, בו רואיינו שנים עשר גברים, שבחרו לפרוש מרצונם בפרישה מוקדמת מחברות ממשלתיות אשר עברו תהליך הפרטה. המרואיינים נדגמו באופן מכוון מקרב גמלאים שפרשו מ"בזק" ומ"רפאל", שתי חברות שהיו בבעלות ממשלתית ועברו תהליכי הפרטה ושינוי ארגוני. כל המרואיינים שנדגמו ענו על הקריטריונים הבאים : גברים, שפרשו בפרישה מוקדמת מרצון ואשר טווח השנים שעבר ממועד פרישתם נע ביו שלוש לחמש שנים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיון עומק חצי מובנה שכלל שאלות שנגעו בתחומים הבאים : העולם הרגשי של הפורש ;קשרי משפחה וחברים ;השפעה כלכלית ומבט לעתיד.
‏לאחר ניתוח הראיונות נמצאו שלוש תמות עיקריות סביבן נסובו עיקר הראיונות עם הפורשים :א. פרישה מוקדמת כנקודת מפנה בזהות :הזהות האישית והמקצועית של
‏המרואיינים .
‏ב. טיפולוגיה של צידוקים לפרישה המוקדמת.
‏ג. הפרישה כמבשרת זקנה?
‏מממצאי המחקר עולה כי קיימת חפיפה באופן בו מתארים המרואיינים את זהותם האישית ואת זהותם המקצועית וכי שתי זהויות אלו קשורות ותלויות אחת בשנייה. דהיינו - התהליכים החלים בארגון משפיעים על זהותו המקצועית של הפורש ובתוך כן גם על זהותו האישית ולהיפן - התהליכים האישיים המשפיעים על הפורש משפיעים גם על זהותו המקצועית. בנוסף, עולה מממצאי המחקר כי ההבניה של הפרישה המוקדמת תינה שילוב של שני אלמנטים - מצד אחד השינוי הארגוני המתרחש ומצד שני החלום האישי לפרוש - והאופן בו הם משפיעים על החלטתו של היחיד האם לפרוש או לא לפרוש בפרישה מוקדמת. הבניה זו מהווה גם ניסיון לפתור ברמה האישית את הקונפליקט והדיסוננס הנחווים ביו הרצון של העובדים הללו לא לפרוש, ולהמשיך לעבוד כל עוד יוכלו במה שנתפס אצלם כ"בית" או "חממה" - וביו בחירתם בסופו של
Vll

‏דבר "לבגוד" ברצון הזה, ולבחור ב"חלום" חילופי וזאת לאור השינויים המהותיים שהתחוללו במקום עבודתם. בנוסף, עולה מממצאי המחקר כי גיל הפרישה הקבוע כיום בחוק נתפס בעיני המרואיינים כאמצעי מלאכותי הנקבע אן ורק לצורן איזונים אקטואריים, שנועד לסייע לקרנות הפנסיה להתמודד עם המציאות המשתנה כיום בה הפורשים חיים עוד שנים ארוכות לאחר גיל הפרישה . אף אחד מהמרואיינים אינו תופס עצמו כזקן אן לכולם ברורים החשיבות והצורן בהכנה לקראת הזקנה הן מבחינה נפשית אן בעיקר מבחינה כלכלית.
‏בעקבות ממצאי המחקר ניתן לעצב מספר המלצות לשינוי מדיניות הפרישה המוקדמת בארץ כן שתבוצע באופן פחות מאיים ומלחיץ כמו גם ההמלצה לביטול גיל הפרישה, שכן הוא נתפס כנקודה מלאכותית על ציר החיים שנועדה לשרת את קובעי המדיניות. הפרישה המוקדמת אינה נתפסת כמבשרת זקנה אלא, אם בכלל, כאמצעי להתחיל בפרק חדש בחיים.
לקריאת המאמר המלא