האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

‏מבוא

מאמר זה עוסק בפרשנות של בית הדיו לעבודה לסוגים השונים של עוצמת קיבוצית של קבוצות עובדים, תוך כדי שימוש בניתוח של מספר חוקרים לגבי עוצמת קיבוצית, ובכלל זה של סטינו לוקס וחנה ארנדט. המאמר חוקר את הדרן שבה בית הדיו מפרש את העוצמת הקיבוצית, הפעלתה ומימדיה השונים' תוך כדי התייחסות לפסיקה העדכנית של בית הדיו הארצי במספר סוגיות, ובכלל זה לגבי הגדרת יחידת המיקוח, תובענות ייצוגיות בבית הדיו ועוד. המאמר מבקש לתרום לשיח על משפט העבודה הקיבוצי בשני נושאים - ראשית, ניתוח של העוצמות הקיבוציות השונות במשפט העבודה הישראלי, לרבות לגבי ההבדלים ביניהן ; ושנית, אבחון והסבר מדוע בית הדיו בוחר להעדיף עוצמת קיבוצית מזן אחד - עוצמת קיבוצית-ריכוזית, על פני אחרות, ומהי משמעות בחירה זו. יובהר עוד, כי המאמר אינו מבקש לבחור באחד מהסוגים של העוצמות הקיבוציות שנסקרות בו, ולטעון כי האחד עדיף על פני השני, אלא להציג את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהעוצמות. בנוסף, ריבוי הפסיקה בנושאים הנידונים במאמר, במיוחד בשנים האחרונות, מלמד כי העתיד צופן התדיינות נוספת ביחס לעוצמות הקיבוציות השונות, ובמיוחד במקרים בהם בית הדיו ייאלץ לבחור מי מביניהן תינה עדיפה .
‏באופן כללי ניתן לצייו' כי בתי הדיו נוטים לעודד ולראות בחיוב רב התארגנות קיבוצית של עובדים, הנתפסת על ידי בתי הדיו ככלי הראשון במעלה לקידום העוצמת של עובדים, וכהשלמה למשפט העבודה המגן. הפעילות הקיבוצית נתפסת כמכשיר העיקרי של ארגון העובדים במאבקו לקידום האינטרסים של העובדים, והצטרפות העובד לארגון עובדים נראית ככזו שמחזקת את כוחו של הארגון, ומאפשרת בצורה הטובה ביותר לקולו של העובד להישמע. הצטרפות העובד גם מעניקה לו איזון במשא-ומתן עם המעסיק, שכן קבוצה מאורגנת של כלל עובדי המפעל, או כלל עובדי הענף, יכולה לנהל משא-ומתן בכוח המקביל לכוחו של המעסיק, ולהביא את ארגון העובדים לעמדת מיקוח מאוזנת למול המעביד ולקבלת זכויות מעבר לשכבה הבסיסית של זכויות המגן. מנגד, המעסיק נהנה מהיתרון שאיו עליו לשאת ולתת עם כל עובד בנפרד ומשקט תעשייתי ויחסים מאוזנים עד למשא-ומתן לקראת כריתת הסכם קיבוצי חדש.
‏המאמר מוצא ומפענח סוגים שונים של עוצמות קיבוציות של עובדים : ראשית, עוצמת קיבוצית-ריכוזית - עוצמת קיבוצית שהינה ריכוזית באופיה ובמהותה, ונועדה לשמר את עוצמתו של ארגון העובדים, ובעיקר - ההסתדרות הכללית. בניתוח לגבי עוצמת זו, המאמר משתמש

‏בפרשנות של לוקס לגבי עוצמת' ומראה כי בניגוד לעוצמת קיבוצית-מתפרצת, שתידון לאחריה' המדובר בעיקר בעוצמת שלילית במהותה, ולא חיובית. הסוג השני תינו עוצמת קיבוצית-מתפרצת - עוצמת חיובית במהותה, המבקשת לעודד חבירה ראשונית וחדשה של קבוצות עובדים יחדיו והיווצרותם של ארגוני עובדים. בניתוח לגבי עוצמת זו, המאמר משתמש בפרשנותה של ארנדט לגבי עוצמת, ובמיוחד במרכיבים העיקריים אותם מונה ארנדט לעוצמת - קבוצתיות, ספונטניות וחיוביות. הסוג השלישי תינו עוצמת קיבוצית-אכיפתית - עוצמת קיבוצית, המתרכזת באכיפת זכויות עבודה דרך הכלי המשפטי של תובענות ייצוגיות בדיני עבודה. אף שהמדובר לכאורה בקטגוריה נפרדת, המאמר מסיק כי המדובר למעשה בתת-קטגוריה של עוצמת קיבוצית-ריכוזית, שכן היא אינה גורמת לחבירה של העובדים יחדיו' בדומה לעוצמת קיבוצית-מתפרצת, אלא להפעלת כוח שלילי במהותו' תוך ייצוג האינטרסים של עובד בודד .
‏המאמר בודק את הסיבות להעדפת עוצמת קיבוצית-ריכוזית כמרכזית והעדיפה בעיני בית הדין, וטוען כי המדובר בעוצמת שלילית, בניגוד להגותה של ארנדט, אשר דנה בעוצמת כדבר חיובי. בעוד שאצל ארדנט, עוצמת מובילה לפעולה של אנשים, עוצמת קיבוצית-ריכוזית מובילה פעמים רבות לאי-הכרה בפעילות קיבוצית, ולמעשה - להפסקתה . עוצמת קיבוצית-ריכוזית תינה עוצמת שלילית במידה רבה, ולא חיובית, ומכניעה ומסכלת קריאות תיגר, חבויות או מפורשות, על האינטרסים של ארגון העובדים העיקרי - ההסתדרות הכללית. אולם, בשנים האחרונות צומחת ועולה עוצמת קיבוצית-מתפרצת, אשר מתפתחת במידה רבה על רקע הפגיעה בעוצמתם של ארגוני העובדים, ובעיקר ההסתדרות הכללית. במקרים שבהם ההתארגנות הקיבוצית חסרה - ובעיקר בשוק העבודה השניוני, ועוצמת קיבוצית-ריכוזית כלל אינה קיימת, מבקש בית הדיו לעודד את קיומה של עוצמת קיבוצית-מתפרצת, תוך כדי מציאת פתרונות משפטיים שיתנו מענה להתארגנויות ראשוניות של יחידות המיקוח והתאמה של השימוש במנגנונים המתקנים פערי עוצמת, כפי שאלה משתנים מעת לעת. בית הדיו עובר לדון ממודל ריכוזי בעוצמת הקיבוצית, למודל המעודד גם עוצמת ראשונית, תוך כדי ניסיון לחזק התארגנויות עובדים ספונטניות ואת הצורן של עובדים לחבור ביחד ולפעול ביחד -העוצמת החיובית שארנדט מדברת עליה.

לקריאת המאמר המלא